לפעמים סיפור ששמענו,ספר,סרט משאירים רישומם העמוק באופן נוגע ללב.

כך בדיוק קרה לי עם סיפורה של מרווה קולינס.

נחשפתי אליה לפני שנים דרך סרט תיעודי ,כזה שלא עוזב אותך גם הרבה אחרי שהוא נגמר.

מרווה קולינס, מורה אפרו-אמריקנית שגדלה בתקופה של אפליה קשה בארצות הברית, לא הסכימה לקבל את המציאות כפי שהיא, במקום להיכנע למערכת חינוך שנטתה להרים ידים ולוותר על התמודדות עם ילדים שמאוד התקשו ללמוד, היא פשוט בחרה… לא לוותר עליהם.

ב-5,000 דולר בלבד, מתוך הבית שלה, היא הקימה בית ספר קטן  לילדים שהמערכת סימנה כ"כישלון", כחסרי סיכוי להצליח,
ומה שהיא עשתה איתם  זה כמעט בלתי נתפס.

ילדים שלא ידעו לקרוא דקלמו את ויליאם שייקספיר.
ילדים שנחשבו "מקרים אבודים"  פתרו משוואות מורכבות.
ובעיקר  ילדים שלא האמינו בעצמם, התחילו לחלום.

כי מרווה האמינה באמת פשוטה, אבל מהפכנית:
אין דבר כזה תלמיד שלא יכול, יש רק מי שלא האמינו בו מספיק.

המשפט שתלתה בבית הספר שלה מסכם הכל:
Your I WILL is more important than your IQ

וזה לא רק סלוגן,שזדנ⁸ זו דרך חיים.

מה שתפס אותי במיוחד זו הדרך שלה לחזק ביטחון עצמי,
כשילד התנהג לא יפה הוא לא נענש בהשפלה  אלא התבקש לכתוב שוב ושוב כמה הוא טוב, חכם, מיוחד,
עד שזה חלחל.

כי בסוף, מה שאנחנו מספרים לעצמנו הופך להיות מי שאנחנו.

השנים עברו, והתוצאות דיברו בעד עצמן:
התלמידים שלה הצליחו, פרחו, שברו תקרות זכוכית  ובעיקר, נשארו אנשים שמאמינים בעצמם.

והיא?
היא יכלה להיות שרת חינוך, הציעו לה יותר מפעם אחת,
אבל היא בחרה להישאר בכיתה,

כי מבחינתה  שם קורה הקסם.

אני מודה  הסיפור שלה השאיר בי חותם עמוק.
הוא מזכיר לי כל פעם מחדש את מה שתמיד חשבתי וידעתי, עד כמה יש כוח לאמונה, למילה טובה, למבט אחד שרואה באמת.

ובעולם שבו לפעמים קל כל כך לוותר
כמה חשוב שתהיה לנו במערכת החינוך וגם מחוצה לה "מרווה קולינס" אחת ורבים כמותה.

לסרטון 60 minutes

על מרווה לחצו כאן

לכתבה אודות מרווה קולינס:

https://www.edunow.org.il/article/2853

לצפיה בד'ר טל בן שחר (דר להתנהגות ארגונית ומרצה לפסיכולוגיה חיובית) מספר על מרווה קולינס https://share.google/6nTV4lR0YSJrgnoyN